בכל כיתת גן יש ילדים שמאתגרים את המורה יותר מאחרים: מי שלא מצייתים, מפריעים או מגיבים בתוקפנות. הקשר בין המורה לילדים האלה חשוב במיוחד, כי הוא יכול לשנות את מסלול ההתפתחות שלהם. אבל קשר כזה מתנהל לעיתים קרובות בקונפליקט. מורים שונים מתמודדים עם אתגרים כאלה בדרכים שונות, וחלק מההבדל קשור לאמונה שלהם ביכולתם לנהל כיתה.
המחקר הזה שואל שאלה שכמעט לא נבדקה: האם ההשוואה בין הילדים בתוך הכיתה משנה את התמונה? אותו ילד, עם אותה רמת התנהגות, עשוי להיתפס אחרת כשהוא נמצא ליד ילדים מאתגרים פחות או מאתגרים יותר. החוקרים שאלו אם תחושת היכולת של המורה קשורה לקונפליקט עם הילד באופן שונה, בהתאם למקומו של הילד בסולם ההתנהגות מול שניים-שלושה ילדים אחרים בכיתתו. את הרעיון הם שאלו ממחקרי כלכלה, שם מקומו היחסי של אדם בקבוצה משפיע על תוצאותיו.
הנתונים נאספו בתוכניות לגיל הרך בשתי מדינות בארצות הברית, רובן ממומנות ושירתו אוכלוסיות מוחלשות. המורים דיווחו על התנהגות הילדים, על תחושת היעילות העצמית שלהם בניהול כיתה ועל רמת הקונפליקט מול כל ילד. החוקרים דירגו את הילדים בתוך כל כיתה ובדקו באמצעות מודלי רגרסיה אם הדירוג משנה את הקשר בין תחושת המסוגלות של המורה לבין הקונפליקט. מי שמתעניין באופן שבו הקשר בין מורה לילד מושפע מהסביבה הכיתתית יימצא כאן זווית מפתיעה.
