אחרי שנים שבהן התיירות העולמית כמעט קפאה, מדינות רבות מחפשות דרך להחיות את הענף. באינדונזיה, שבה התיירות היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, מבטים רבים מופנים אל הדורות הצעירים. בני דור Y ודור Z הם יותר ממחצית האוכלוסייה, גדלו על רשתות חברתיות, עוקבים אחרי סלבריטאים ורואים בנסיעות הרבה יותר מאשר חופשה: הן מבטאות זהות, הערכה עצמית ומעמד חברתי. האם הדחף לצאת לטיול יכול להפוך לקנייה כפייתית, כזו שאינה מבוקרת ואינה רציונלית?
המאמר שואל מה מניע צעירים לרכוש טיולים באופן כפייתי בתקופה שלאחר המגפה. החוקרים בוחנים שני כוחות מרכזיים: החומרנות, כלומר האמונה שרכוש וחוויות מעידים על הצלחה ועל מעמד, וההקשרות הרגשית ליעד תיירותי כאל מותג. הם בודקים גם מה מזין את שני הכוחות האלה: פרסום ברשתות חברתיות, תמיכה של סלבריטאים והתאמה בין הדימוי העצמי האידיאלי של הצרכן לבין דימוי היעד.
המחקר נערך בגישה כמותית. נאסף סקר שאלונים, מקוון ופנים אל פנים, בקרב משתמשי רשתות חברתיות מדורות Y ו-Z באינדונזיה, והנתונים נותחו במודל משוואות מבניות בשיטת PLS בתוכנת SmartPLS. התוצאה היא מבט על הדרך שבה מסרים דיגיטליים, דמויות מפורסמות ורגשות כלפי מקומות מתחברים לדחף לקנות נסיעה.
