רוב האנשים מאמינים שהם מסוגלים לעמוד על שלהם. ואז מגיע הרגע שבו ארבעה זרים בחדר אומרים בקול שהקו הקצר הוא דווקא הארוך, והתור להשיב מגיע אליכם. הניסויים הקלאסיים של פסיכולוגיית הלחץ הקבוצתי הראו שחלק לא מבוטל מהאנשים יחזרו אחרי הקבוצה גם כשהעיניים שלהם אומרות משהו אחר. השאלה המעניינת היא מי הם אותם אנשים, ומה מבדיל בינם לבין מי שנשאר איתן בעמדתו.
אחת ההשערות הוותיקות קושרת בין קונפורמיות לדתיות. הדת בנויה סביב השתייכות לקבוצה, סביב מסורת משותפת וסביב נורמות ברורות, ולכן אפשר לשער שמי שהדת מרכזית בחייו יתקשה יותר לחרוג מן הקבוצה. אלא שהממצאים הקודמים בנושא סותרים זה את זה, ורובם נשענו על שאלונים ולא על התנהגות ממשית. ואם לא די בכך, חלק גדול מהמפגשים החברתיים שלנו עבר ממילא למסכים: ישיבות, לימודים ואפילו מפגשים משפחתיים נערכים בשיחות וידאו, וטרם התברר אם לחץ קבוצתי פועל שם באותו אופן.
כדי לבדוק זאת הועבר ניסוי הלחץ הקבוצתי הקלאסי אל תוך מפגש וידאו: משתתף יחיד, ארבעה שחקנים שהציגו עצמם כמשתתפים רגילים, מטלה פשוטה של השוואת צורות, ותשובות שגויות שנאמרות בקול אחד לפני שמגיע תורו. לאחר מכן נמדדו שני פנים שונים של דתיות, מרכזיות הדתיות על חמשת ממדיה ופונדמנטליזם דתי, כדי לראות איזה מהם, אם בכלל, קשור לנטייה להתיישר עם הקבוצה.
