מה קורה כאשר מדינה שלמה מחליטה להפוך את היזמות לחלק בלתי נפרד מההשכלה הגבוהה, ומחייבת את כל הסטודנטים שלה, ללא יוצא מן הכלל, ללמוד קורסי יזמות? באיחוד האמירויות הערביות, מדינה שמציבה חדשנות ויזמות בלב חזון הפיתוח הכלכלי שלה, נשאלת שאלה מרתקת במיוחד: כיצד תופסים הסטודנטים את היזמות החברתית, ענף היזמות שמטרתו לא רק רווח כלכלי אלא גם שינוי חברתי וסביבתי?
המאמר מבקש להבין את היחס של סטודנטים אמירתיים ליזמות חברתית בהקשר תרבותי וחברתי ייחודי, שבו נורמות מגדריות, ערכים אסלאמיים ומבנים משפחתיים משפיעים באופן עמוק על הבחירות והשאיפות המקצועיות. האם החינוך היזמי החדש, שהופך לחובה במוסדות אקדמיים באיחוד, אכן מעורר בקרב הסטודנטים עניין ומוטיבציה לפעול לטובת החברה? והאם קיימים הבדלים בין נשים לגברים באופן שבו הם תופסים, חווים ומתכננים להתמודד עם יזמות מסוג זה?
כדי לבחון שאלות אלו, נערך מחקר בשני שלבים: סקירת ספרות מקיפה על מגמות עולמיות ואזוריות בחינוך יזמי, ולאחריה מחקר אמפירי מבוסס סקרים בקרב סטודנטים בשנתם האחרונה באוניברסיטת האמירויות הערביות, ממגוון תחומי לימוד. הסקר בחן היכרות קודמת עם יזמות, הבנת מושג היזמות החברתית, ניסיון מעשי ומוטיבציות אישיות ותרבותיות. הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומרתקת על האופן שבו זהות תרבותית, מגדר ורקע משפחתי מתלכדים לעצב את עולם היזמות החברתית של הדור הצעיר באיחוד.
