בתי חולים אמורים להיות מקום שבו מסירות, מקצועיות ואחריות עומדות במרכז, אך מה קורה כשמאחורי הקלעים פועלת גם פוליטיקה ארגונית, לובי לקידום, יחסי מחלקה עכורים ותחושת אי הוגנות בין הצוות? האם תנאים כאלה, לצד לחץ תעסוקתי מובנה בעבודת הסיעוד, יכולים לדחוף אחיות להתנהגויות שפוגעות בארגון ובעבודתן, כמו היעדרויות, הזנחת חובות או אפילו פגיעה מכוונת בעבודה עצמה?
מאמר זה בוחן שאלה בוערת ורלוונטית במיוחד למערכות בריאות במדינות מתפתחות: מה משפיע יותר על התנהגות עבודה נגדית בקרב אחיות, תפיסת הפוליטיקה הארגונית שבה הן פועלות, או הלחץ התעסוקתי שהן חוות ביום־יום? החוקרים פנו לאחיות בשני בתי חולים ציבוריים גדולים במדינת אנוגו שבניגריה, ואספו נתונים מ־228 אחיות באמצעות שאלונים מתוקננים שמדדו את מידת תפיסת הפוליטיקה הארגונית, רמות הלחץ התעסוקתי, ואת הנטייה להתנהגויות עבודה נגדיות. באמצעות ניתוח סטטיסטי מתקדם נבחנה התרומה היחסית של כל אחד מהגורמים הללו, מעבר למשתני רקע כמו גיל, מגדר והשכלה.
הממצאים חושפים תמונה מפתיעה ומאתגרת מוסכמות בנוגע למקורות ההתנהגות הבעייתית בסביבות עבודה תחת עומס, ומציבים שאלות חדשות לגבי האופן שבו מנהלי מוסדות בריאות צריכים להתמודד עם דינמיקות של כוח והוגנות במקום העבודה. מדובר בממצאים שיש להם השלכות ישירות על בטיחות המטופלים, על רווחת הצוות הרפואי, ועל האופן שבו מוסדות בריאות בונים תרבות ארגונית בריאה יותר.
