לקויות למידה הן סוג הלקות הנפוץ ביותר בחינוך המיוחד, ורבים מהתלמידים שמתמודדים איתן מתקשים גם מחוץ לספרים: בהתנהגות בכיתה, ביחסים עם מורים וחברים ובדימוי העצמי שלהם. בירדן המציאות הזאת מורכבת במיוחד. מערכת החינוך מחולקת בין בתי ספר ציבוריים לפרטיים, השירותים לתלמידים עם לקויות למידה עדיין מתפתחים, ולמורים חסרים כלים מותאמים תרבותית לזיהוי מוקדם של תלמידים בסיכון.
המחקר שואל כמה מהתלמידים עם לקויות למידה בירדן מתמודדים גם עם התנהגויות מאתגרות, והאם יש הבדל בין מי שלומד בבית ספר ציבורי לבין מי שלומד בבית ספר פרטי. שאלה נוספת היא אם בנים מיוצגים יתר על המידה בשירותי החינוך המיוחד, ובמה בנים ובנות שונים זה מזה בפרופיל הלמידה וההתנהגות שלהם.
כדי לברר זאת, 168 תלמידים בכיתות ד' עד ו' בארבעה בתי ספר בעמאן, שניים ציבוריים ושניים פרטיים, דורגו על ידי מורי חדר משאבים. הדירוג נעשה בעזרת שאלון המבוסס על מודל "אבני הבניין של הלמידה", שתורגם לערבית לראשונה לצורך המחקר ועבר הליך קפדני של תרגום, תרגום חוזר וסקירת מומחים. התוצאה היא מבט נדיר על הדרך שבה הרקע החברתי, סוג בית הספר והמגדר נשזרים בחוויית הלמידה של ילדים בעולם הערבי.






