גירושי הורים הם אחת החוויות המטלטלות שמתבגר יכול לעבור. עכשיו דמיינו שהם מתרחשים בדיוק כשהעולם נסגר: בתי הספר ריקים, החברים רחוקים, הבית הופך למקום הבילוי היחיד, ולעיתים גם לזירת העימות. בדרום אפריקה, שבה הוכרז מצב אסון לאומי והוטלו הגבלות כבדות, נערות רבות מצאו את עצמן מתמודדות עם שתי משברים בבת אחת. ובכל זאת, חלקן יצאו מהתקופה הזאת חזקות, ולא שבורות.
המאמר מבקש להבין מה עומד מאחורי החוסן הזה. מהם הגורמים שסייעו לנערות שהוריהן התגרשו בתקופת המגפה לעבור את התקופה? האם מדובר בכוחות פנימיים, בקשרים עם אנשים קרובים, או בסביבה שבה הן חיות? החוקרות נשענות על מסגרת חברתית-אקולוגית שרואה בחוסן תוצר של מפגש בין הפרט לסביבתו, ולא רק תכונה שיש או אין.
כדי לבדוק זאת הן פנו אל מי שחוו את הדברים מקרוב: חמש נערות מג'והנסבורג, שהוריהן התגרשו ב-2020 או ב-2021. הנערות רואיינו בראיונות חצי מובנים, פנים אל פנים ומקוונים, והשתתפו בדיון קבוצתי. הדברים שנאמרו נותחו בשיטה פנומנולוגית פרשנית, שמנסה להבין את החוויה כפי שהיא נחווית מבפנים. התוצאה היא מבט נדיר, בגובה העיניים, על מה שמחזיק מתבגרת כשהעולם סביבה מתערער.






