למה כל כך הרבה תלמידים מתקשים לכתוב באנגלית, גם אחרי שנים של לימוד? בכיתות רבות במלזיה הכתיבה עדיין נלמדת כמו לפני עשורים: מורים מתמקדים בדקדוק ובשגיאות, והתלמיד מגיש חיבור אחד, נקי ככל האפשר. בו בזמן תוכנית הלימודים כבר דורשת גישה אחרת, כזו שרואה בכתיבה תהליך של תכנון, טיוטות, תגובות ושכתוב. השאלה היא מה קורה כשמנסים ליישם אותה בפועל.
המחקר בוחן את השאלה הזו מקרוב, דרך שלושה תלמידי כיתה ז' בבית ספר תיכון בפנאנג, שרמת האנגלית שלהם גבוהה, בינונית ונמוכה. במשך שמונה שבועות הם עבדו על משימות כתיבה בנושא "My Brother's Keeper", וכללו תכנון, טיוטה ראשונה, משוב מעמיתים ומהמורה, טיוטה שנייה ועריכה. החוקרים צפו בהם בזמן העבודה, ראיינו אותם, ניתחו את הטיוטות שלהם והעריכו אותן לפי מחוון הבוחן רעיונות, ארגון ושטף משפטים.
שאלת המחקר המרכזית: איך תרגול כתיבה תהליכית משפיע על האסטרטגיות של התלמידים, על קצב הכתיבה שלהם ועל איכות הטקסטים שהם מפיקים? התשובה נוגעת בשאלות שמעסיקות כל מורה לשפה: מה באמת עוזר לתלמידים חלשים ומה לא, מה התלמידים עצמם חושבים על שכתוב, ומה אפשר ללמוד מהפער בין מה שהם יודעים לבין מה שהם מצליחים להעלות על הדף.
