האם בפילוסופיה בכלל מתקדמים? רבים מניחים שבמטפיזיקה אפשר רק להמשיך להתווכח על אותן שאלות עתיקות, בלי שום התקדמות כמו במדעי הטבע. המאמר חולק על ההנחה הזאת וטוען שגם בתחום הרחוק ביותר מהמעבדה אפשר לבנות, לבחון ולשפר תמונה מסודרת של מה שקיים. הוא יוצא מהשאלה הבסיסית ביותר: מהם הסוגים היסודיים של הדברים שמרכיבים את המציאות, ומה מבדיל בין עצם, תכונה, סוג וקשר ביניהם?
כשאנחנו אומרים שמאדים אדום, או שחוק טבע מסביר את תנועת כוכבי הלכת, מה בדיוק קיים בעולם שהופך את המשפטים האלה לאמיתיים? האם יש אדמימות אחת שמשותפת לכל הדברים האדומים, או שלכל פרח יש אדמימות פרטית משלו? האם עולם בנוי מעובדות, מצרורות של תכונות או מעצמים שנושאים תכונות? ומה לכל זה ולמה שאנו תופסים בחושינו, ולדרך שבה המדע מנסח את חוקיו?
המאמר פועל כניתוח פילוסופי שיטתי. הוא מציג את מושג הקטגוריה האונטולוגית ואת מדד היסודיות, ומעמיד זו מול זו כמה מערכות אונטולוגיות מתחרות, ובהן תיאוריית הטרופים, אונטולוגיית העצמים והאוניברסלים, ואונטולוגיה של מצבי עניינים. הוא בוחן אותן מול בעיות מוכרות כמו עקרון יוצר האמת, טיעון המקלע, אופיים של חוקי טבע, ההבדל בין דיספוזיציות למצבים אקטואליים ותפיסה חושית. לבסוף הוא מציע מסגרת משלו, ומנסה גם לברר אם היא מתיישבת עם הפיזיקה המודרנית. מי שמתעניין בשאלה אילו אבני בניין עומדות מאחורי העולם, ואיך מכריעים בין תשובות מתחרות, ימצא כאן מסע מרתק ומאורגן.
