מתבגרים לומדים כל הזמן מהסובבים אותם מה כדאי לעשות, ולא פחות חשוב, מה "כולם" עושים. אבל לא כל חבר בכיתה משפיע באותה מידה. יש מי שנתפסים כבקיאים, חכמים ובעלי שיפוט טוב, גם בלי שהם בהכרח הפופולריים ביותר. מה קורה כשבן גיל כזה בוחר להתנהג בנדיבות, ומה קורה כשהוא בוחר לנצל את הקבוצה ולא לתרום כלום? והאם ההשפעה שלו נראית רק כלפי חוץ, או שהיא חודרת גם להחלטות שאיש לא רואה?
המחקר בוחן את השאלה כיצד מעמד שמבוסס על ידע משפיע על נכונותם של מתבגרים להתיישר עם החלטות פרו-חברתיות ואנטי-חברתיות, בהקשר ציבורי ובהקשר פרטי. בנוסף נבדק אם מגדר ותכונות אישיות, כמו נטייה כללית להתיישר עם אחרים וטיפוסים שונים של התנהגות פרו-חברתית, משנים את התמונה.
בניסוי מקוון השתתפו מאות מתבגרים איראנים מטהרן וקראג'. הם האמינו שהם מתחרים מול בני גילם במשימת שאלות ידע כללי, ובפועל התמודדו מול סוכנים ממוחשבים, כך שנוצרו דמויות שנתפסו כבעלות מעמד גבוה או נמוך. לאחר מכן שיחקו משחק סחורה ציבורית בכמה סבבים. בכל סבב בחרו תרומה סודית והצהרה פומבית, וראו את ההצהרה של אחת הדמויות. החוקרים חישבו כמה כל משתתף התקרב להחלטה שראה, בנפרד בציבור ובפרטי. התוצאות עשויות להשפיע על חשיבה על התערבויות חינוכיות המסתמכות על בני גיל.
