בני אדם משכילים יותר נוטים להיות בריאים יותר, זו עובדה ידועה שחוזרת על עצמה במחקרים רבים. אבל האם ההשכלה עצמה היא זו שמשפרת את הבריאות, או שמדובר בקשר מדומה שנובע מגורמים נסתרים כמו רקע משפחתי, גנטיקה או תכונות אישיות שמעצבות גם את ההשכלה וגם את הבריאות בו זמנית? השאלה הזו אינה רק אקדמית: אם השכלה אכן משפרת בריאות באופן סיבתי, ייתכן שהשקעה במערכת החינוך היא דרך יעילה יותר לשיפור בריאות הציבור מאשר השקעה ישירה במערכת הבריאות עצמה.
מחקרים קודמים ניסו להתמודד עם הבעיה באמצעות רפורמות חינוכיות כ"ניסויים טבעיים", אך שיטות אלו מתמקדות בעיקר באוכלוסיות ספציפיות ואינן משקפות בהכרח את האוכלוסייה הכללית. המאמר הנוכחי בוחר בדרך שונה ומרתקת: השוואה בין תאומים זהים, שחולקים גנים זהים ורקע משפחתי משותף, אך לעיתים מתפצלים בהמשך חייהם לרמות השכלה שונות. באמצעות ניתוח זוגות כאלה מתוך מדגם ארצי מייצג של תאומים בארצות הברית, ניתן לבודד את השפעת ההשכלה על מדדי בריאות מגוונים, בין אם מדובר בבריאות מדווחת עצמית, מחלות כרוניות, עישון, פעילות גופנית או משקל גוף, תוך ניטרול חלק ניכר מהגורמים המתחרים.
האם ההשכלה באמת "מרפאה", ואם כן, איזה סוג של השכלה עושה את ההבדל? האם הקשר בין השכלה לעישון או להשמנה הוא סיבתי או רק מקרי? התשובות, כפי שמתגלות מתוך ניתוח קפדני של נתוני תאומים, עשויות להפתיע ולערער הנחות מושרשות בנושא.
