מתבגרים נמצאים בלב סערה של פיתויים: פרסומות מנצנצות, מזון מהיר בכל פינה ורשתות חברתיות שמכתיבות מה "מגניב" לאכול ולשתות. בה בעת, גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הגוף והנפש זקוקים לתזונה טובה יותר מאי פעם, וההרגלים שנרכשים בה מלווים אדם שנים רבות. השאלה למה חלק מהמתבגרים בוחרים בכל זאת מזון מזין, וחלקם לא, נוגעת להורים, למחנכים ולמעצבי מדיניות בריאות.
המחקר הזה בוחן מה באמת מניע את ההתנהגות. האם מספיק שנער או נערה יודעים מהו מזון מזין? האם הלחץ מצד המשפחה והחברים משנה את הבחירות? האם נגישות ומחיר קובעים, או שהכול מתחיל בעמדה ובכוונה אישית? החוקרים נשענו על מסגרת תיאורטית מוכרת מעולם הפסיכולוגיה החברתית, וביקשו לבדוק כמה גורמים נפשיים וחברתיים יחד: עמדה, נורמות חברתיות, תחושת שליטה, כוונת רכישה ומודעות תזונתית.
לשם כך חילקו שאלון מובנה ל-119 תלמידי כיתה י"א בבית ספר תיכון ציבורי במקאסר שבאינדונזיה. התלמידים דירגו את עצמם בסולם של חמש דרגות, והנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות שמאפשרות להשוות את משקלו של כל גורם. התמונה שמתקבלת עשויה להפתיע את מי שמניח שמידע וסביבה תומכת הם כל מה שצריך.
