כתב עת ספרותי אחד, שיצא ביאשי בשנת 1867, הפך לאחד המוסדות המשפיעים ביותר בתרבות הרומנית. סביבו התגבשו קאנון, משורר לאומי וטעם ספרותי שלם. אלא שבעוד אירופה המערבית כבר עברה מזמן את שיאה הרומנטי, הרומנטיקה הזאת המשיכה לחיות כאן עשרות שנים אחרי שהסתיימה במקומות אחרים. האם אפשר לראות בכתב העת מעין מבצר אחרון של רוח תקופה שכבר דעכה?
השאלה המרכזית היא מה באמת פורסם בו, וכיצד נבנה בעזרתו מעמדם של משוררים מסוימים. עד לאחרונה לא היה אפשר לבדוק זאת בקנה מידה רחב, כי הביקורת הרומנית נשענה על טעמו של קורא מלומד ולא על מספרים. כאן נעשה ניסוי ראשון: החוקרים בנו ארכיון דיגיטלי של כ-3,000 שירים מכל שנות הופעתו של כתב העת עד מלחמת העולם הראשונה, וסימנו לכל שיר מטא-נתונים כמו מחבר, מתרגם, אורך ומבנה בתים. הם ספרו מילים ושורות, בדקו כמה מהשירים נכתבו ברומנית וכמה תורגמו, מאילו תרבויות ומאילו תקופות, ומיפו את הקשרים בין שני המשוררים הבולטים ביותר לבין שמות זרים שהופיעו לצדם.
התמונה המתקבלת נוגעת למגדר, לשפה, לשאלת הפרנקופוניה והגרמנופוניה של התרבות הרומנית, ולדרך שבה אומה מכתירה את משורר הלאומי שלה. יש בה גם כמה הפתעות שמטילות ספק בהנחות מקובלות.






