כולנו מכירים את הרעיון שחיית מחמד היא חבר נאמן, אבל האם ייתכן שהיא גם מפתח לדלת של השכן? בעולם שבו אנשים חיים זה לצד זה ולעיתים בקושי מכירים, נשאלת השאלה מה יכול לחבר בין אנשים ולבנות רשתות תמיכה. קשרים חברתיים נחשבים לגורם חשוב לבריאות הגופנית והנפשית, ובדידות ובידוד נחשבים לגורמי סיכון. בספרות מקובל לדבר על חיות מחמד כעל "חומר סיכה חברתי", אך הטענה הזאת נבדקה אמפירית מעט מאוד, ובעיקר סביב שיחות קצרות בין זרים.
המחקר שואל האם חיות מחמד מסייעות לא רק בהיכרות שטחית, אלא גם ביצירת חברויות של ממש ובקבלת תמיכה מעשית ורגשית מאנשים שנפגשו דרכן. החוקרים בוחנים גם אם יש הבדל בין בעלי כלבים לבעלי חיות אחרות, ואם התמונה זהה בערים שונות.
כדי לברר זאת נערך סקר טלפוני בקרב אלפי תושבים שנבחרו באקראי בארבע ערים, אחת באוסטרליה ושלוש בארצות הברית. המשיבים נשאלו כיצד הכירו אנשים בשכונתם, האם חיית המחמד הייתה חלק מכך, והאם מההיכרות צמחו חברות וסוגים שונים של תמיכה: מידע, עזרה מעשית, עצה ותמיכה רגשית. התשובות נותחו סטטיסטית, ובנוסף נבחנו תשובות פתוחות שסיפרו את הסיפורים שמאחורי המספרים. מה באמת קורה בשכונות כשחיה קטנה או גדולה יוצאת לטייל?
