למה ערים עשירות במומחיות ובידע מקצועי עדיין נשלטות על ידי מכוניות, אוויר מזוהם וחללים ציבוריים חסרי חיים? לפי המחברים, חלק גדול מהתשובה נמצא הרחק במעלה הזרם: אצל מי שמוכרים את הקרקע, מממנים את הפרויקטים, מבצעים אותם ומאשרים אותם. אלה אנשים שחוקרי בריאות הציבור כמעט אף פעם אינם פוגשים, והחלטותיהם קובעות את בריאותם של מיליוני תושבים ושל הפלנטה כולה.
המאמר מתאר פרויקט פיילוט בן שלוש שנים בבריטניה, שביקש להגיע דווקא אל המקום הזה ולהבין אילו חסמים והזדמנויות עומדים בפני מקבלי החלטות בכירים בפיתוח עירוני. השאלה המרכזית היא מתודולוגית: האם שיטה שנולדה במדעי המדינה לחקר אנשי כוח, "ריאיון עילית", יכולה לעבוד גם בצוות טרנס־דיסציפלינרי של בריאות ותכנון, ומה ניתן ללמוד מהניסיון?
הצוות ערך שני סבבי ראיונות עומק חצי מובנים עם 15 בכירים מהמגזר הציבורי והפרטי, בהובלת חוקר־פרקטיקן מנוסה, ושילב בין אקדמיה לשטח בתכנון הראיונות ובניתוחם. מה קורה כשמנסים להגיע ליזמים, למשקיעים ולמנהלים עמוסי לוחות זמנים? ואיך מתמודדים עם מחלוקות בין חוקרים אקדמיים לפרקטיקנים על אופן הניתוח? המאמר מציע מבט גלוי מאחורי הקלעים של התהליך, כולל הקשיים, הדילמות והביקורת על עצם המונח "עילית".
