מה קורה לעמדות הפוליטיות של אדם בשנים שהוא לומד באוניברסיטה? המחקר מראה זה מכבר שבוגרי השכלה גבוהה חושבים אחרת מאחרים, אבל עדיין לא ברור אם הלימודים עצמם משנים אותם, ובעיקר איך. אחת התשובות הפופולריות היא הסביבה החברתית: סטודנטים חיים בין חברים, שומעים דעות ונוטים להסתגל לנורמות של הקבוצה שאליה הם שייכים. התשובה הזאת נשמעת סבירה, אך נבדקה ישירות רק לעיתים רחוקות, ובדרך כלל בקבוצות זעירות כמו שותפים לחדר.
המאמר שואל שאלה רחבה יותר: האם החיברות בין עמיתים בקבוצת הלימוד כולה, הקוהורט, מקרבת את הסטודנטים זה לזה בעמדותיהם הכלכליות והתרבותיות? כדי לבדוק זאת נבחרה אוכלוסייה מעניינת במיוחד, סטודנטים לתואר ראשון בבתי ספר מובילים לעסקים בשוודיה ובפינלנד, מקומות שבהם הנטוורקינג והחיים החברתיים הם חלק מהחוויה. החוקרים עקבו אחרי קוהורטים לאורך כמה שנים באמצעות סקרים שנתיים על עמדות ועל קשרים חברתיים, ובחנו אלפי תצפיות.
הם גם ניצלו מצב יוצא דופן: מגפת הקורונה, שהעבירה את הלימודים למרחב המקוון ופגעה ברשתות החברתיות של קוהורט אחד יותר מאשר באחר, ויצרה מעין ניסוי טבעי. האם צמצום המפגשים בין הסטודנטים הותיר חותם על הדעות שלהם? ומה זה אומר על ההסבר המקובל לכוחה של ההשכלה הגבוהה לעצב תפיסות פוליטיות?
