בבתי ספר רבים ברחבי העולם לומדים כיום ילדים מהגרים, ולא תמיד הם פוגשים סביבה מקבלת. לעיתים הם נתקלים בחשדנות ובעוינות כלפי זרים, גם מצד אנשי החינוך. מנהלי בתי ספר מעצבים את הערכים, את הנהלים ואת האווירה במוסד שלהם. האם מנהל שרואה בצדק חברתי משימה מרכזית יכול להשפיע גם על עמדותיהם של המורים כלפי תלמידים מהגרים, ואם כן, איך זה קורה?
המחקר בוחן את השאלה בהקשר טורקי, במדינה שקלטה מיליוני מהגרים, בהם סורים רבים. החוקרים בודקים אם הקשר בין מנהיגות לצדק חברתי לבין עמדות קסנופוביות של מורים עובר דרך מנגנונים מתווכים. האחד הוא אקלים הגיוון בבית הספר. האחרים הם כמות המגע של המורים עם תלמידים מהגרים ואיכות המגע הזה. כך המחקר מעמת שתי תיאוריות מוכרות זו מול זו: תיאוריית המגע החברתי ותיאוריית ההשפעה הגולשת.
בסקר מקוון השיבו 405 מורים, רובם באיסטנבול, בבתי ספר עם ריכוז גבוה של תלמידים מהגרים. הם מילאו שאלונים על תפיסת המנהיגות של מנהלם, על אקלים הגיוון, על המגע עם התלמידים ועל עמדותיהם כלפי זרים. הנתונים נותחו במידול משוואות מבניות. התוצאה היא תמונה מפתיעה ומורכבת על הדרך שבה מנהיגות בבית הספר מגיעה אל עמדותיהם של מורים, ועל מה שחשוב באמת כשמנסים לצמצם דעות קדומות.
