כאשר ילד חולה, מי בבית מחליט אם לפנות לרופא המשפחה, להמשיך למומחה או לרוץ למיון? בריאות לקויה בילדות מותירה עקבות ארוכות טווח על הבריאות ועל המעמד החברתי-כלכלי בבגרות, ולכן השאלה כיצד ילדים מגיעים לטיפול רפואי חשובה גם למדיניות הציבורית. גם במדינות שבהן הכיסוי הבריאותי כמעט אוניברסלי, ידוע שיש פערים בין ילדים בשימוש בשירותים, אך לא ברור מה מניע אותם ואם לאמא ולאבא יש תפקידים שונים.
המחקר שואל האם ההשכלה של ההורים, והרגלי השימוש שלהם בשירותי בריאות, קשורים לדפוסי השימוש של ילדיהם, והאם אמהות ואבות משפיעים באופן שונה. עוד נבדק אם הקשר חזק יותר בין הורה לילד מאותו מין, כמו אם ובת או אב ובן, ואם הוא משתנה בין סוגי שירות.
החוקרים השתמשו ברשומות רפואיות מנהליות לאורך שנים, שנאספו ממרפאות ראשוניות ומבתי חולים בעיר ספרדית סמוך לברצלונה, וקשרו ילדים להוריהם באמצעות מפקד האוכלוסין. הם בחנו כמה סוגי שירות, ובקרו את מצב הבריאות וההתנהגויות הבריאותיות של ילדים והורים, ואת גורמי ההיצע כמו מרחק ממרפאה. בנוסף נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות שמנטרלות מאפיינים קבועים של כל ילד ומשפחתו. התוצאה היא מבט מפורט על הדרך שבה דפוסי פנייה לטיפול עשויים לעבור בין דורות בתוך המשפחה.






