מה גורם לנער או לנערה לעזוב את הבית, לעבור לעיר אחרת ולהקדיש את רוב שעות היום לענף שבו כל שחקן נאבק בעיקר לבדו מול היריב? בדמינטון הוא ענף אישי ומהיר, ובספרד מספר המשחקים הרשומים בו צמח בעשורים האחרונים. מאחורי ההישגים עומדת שאלה פחות מדוברת: איך ספורטאים צעירים חווים את עולמם הפנימי, ואיך הסביבה שמקיפה אותם משפיעה על המוטיבציה והרווחה שלהם?
המחקר בוחן את השאלה דרך עדשת תיאוריית ההגדרה העצמית, ובמיוחד שלושה צרכים בסיסיים: תחושת בחירה ובעלות על הפעולות, תחושת יכולת וצמיחה, ותחושת שייכות וחיבור לאחרים. החוקרים רצו להבין כיצד שחקנים צעירים ברמת הישגים ומאמניהם תופסים את סיפוקם של הצרכים האלה, מה מניע אותם להמשיך, ואילו ציפיות הם נושאים לעתיד. עד כה כמעט שלא נחקרו נושאים אלה בבדמינטון, ולרוב נשמע רק קולם של הספורטאים ולא של המאמנים.
כדי לבדוק זאת ערכו החוקרים ראיונות מובנים פנים אל פנים עם שלושה עשר שחקנים ושני מאמנים במרכז הטמעה ספורטיבית בדרום ספרד. השיחות נערכו סביב נושאי מוטיבציה, קשרים חברתיים, אוטונומיה, מסוגלות ותכניות לעתיד, ולאחר מכן תומללו ונותחו לפי קטגוריות נושאיות. התמונה שנפרשת מתארת עולם של הקרבה, חברות, סמכות ושאיפות, ומזמינה לשאול מה באמת נדרש כדי שספורטאים צעירים ישגשגו גם כבני אדם.






