זמן הוא אחד המשאבים היחידים שאי אפשר לצבור, לאחסן או להחליף באחר, ולכן האופן שבו מנהל בית ספר בוחר לנהל אותו עשוי להשפיע ישירות על התפקוד השוטף של המערכת החינוכית כולה. בין ישיבות בוקר שגוזלות זמן שיעורים, שיחות טלפון בלתי צפויות, מבקרים ללא תיאום ומשימות שהיה אפשר להאציל לאחרים, מנהלים רבים מוצאים את עצמם נסחפים בין דחיפויות ומאבדים שליטה על סדר היום שלהם. השאלה המתעוררת היא כיצד כל אלה משתלבים עם התפקיד המרכזי של המנהל: להוביל את בית הספר בהצלחה, לפקח על ההוראה, לתמוך במורים ובתלמידים ולשמור על תפקוד תקין של המערכת.
מאמר זה בוחן את הקשר שבין כישורי ניהול זמן לבין אפקטיביות ניהולית בקרב מנהלי בתי ספר תיכוניים בשלוש מדינות בדרום-מערב ניגריה. המחקר מבקש להבין כיצד המנהלים עצמם מעריכים את יכולתם לתכנן, לתעדף ולעקוב אחר משימותיהם, אילו גורמים מפריעים להם לניהול זמן אפקטיבי, ואילו אסטרטגיות עשויות לשפר את המצב. כדי לענות על שאלות אלה נאסף מידע ממאתיים מנהלים ושש מאות מורים באמצעות שני שאלונים מובנים, שנבחנו לצורך מהימנות ונותחו בכלים סטטיסטיים תיאוריים. הממצאים חושפים תמונה מורכבת של אתגרים והזדמנויות בשגרת היום-יום הניהולית, ומעלים שאלות מעניינות באשר לגורמים שמעכבים ולדרכים שיכולות לשפר את ניהול הזמן במערכת החינוך.
