מה הקשר בין היכולת להשתמש בטכנולוגיה בצורה חכמה לבין ההצלחה של סטודנטים לנווט בין מטלות, דדליינים ולחץ אקדמי? בעולם שבו כלים דיגיטליים נתפסים לעיתים כברכה ולעיתים כמקור להסחת דעת אינסופית, עולה השאלה האם שליטה טובה יותר בעולם הדיגיטלי יכולה בכלל לעזור לסטודנטים לנהל את זמנם, להאמין ביכולתם להצליח, ולהתמודד טוב יותר עם מתח אקדמי, או שאולי להיפך.
מחקר זה בוחן שאלה מרתקת: האם מיומנות דיגיטלית אצל סטודנטים לחינוך משפיעה על תחושת המסוגלות העצמית שלהם ועל יכולתם לנהל את זמנם, וכיצד שני אלה, בתורם, מעצבים את חוויית המתח שלהם, בין אם זהו מתח שמכביד (distress) ובין אם זהו מתח שמניע ומעודד (eustress). כדי לבחון זאת, נאספו נתונים מ-200 סטודנטים באמצעות שאלונים שמדדו מיומנות דיגיטלית, התנהגויות ניהול זמן, מסוגלות עצמית נתפסת ותפיסת מתח, בתקופה מיוחדת במינה, זמן קצר לאחר המעבר הכפוי ללמידה מקוונת בעקבות משבר הקורונה.
המחקר בוחן, באמצעות ניתוחי תיווך סטטיסטיים, את השרשרת המורכבת שמקשרת בין יכולות טכנולוגיות לבין רווחה נפשית אקדמית, ומעלה שאלות חשובות לגבי האופן שבו מוסדות חינוך יכולים לעצב תכניות לימוד שמכינות סטודנטים להתמודד בהצלחה עם עולם הלמידה הדיגיטלי המשתנה.





