מדוע תושבים בעלי השכלה, הכנסה וקשרים מצטרפים לתנועות עירוניות, ומדוע הדרישות שלהם נשמעות לעיתים כל כך שונות זו מזו, גם כשהן עוסקות באותו עניין בדיוק, למשל בית ספר ציבורי טוב בשכונה? בפולין העשור האחרון הביא עלייה בחשיבותן של תנועות עירוניות בשיח הציבורי, אך התיאוריות המקובלות מתקשות להסביר את ההבדלים האידיאולוגיים ביניהן. לרוב מדגישים ערכים וזהות, ופחות שואלים מי הפעילים, מאילו משאבים הם מגיעים ואילו חוויות עיצבו אותם.
המאמר שואל מה תפקידם של הון כלכלי, חברתי ותרבותי בהקמת תנועות עירוניות ובהתפתחותן, כיצד הפעילים מתארים את עצמם ואת האחרים, וכיצד המעמד מסתתר בחזון החברתי שהם מציגים. כדי לבחון זאת נשען המחקר על תיאוריית המעמד של פייר בורדייה, ובפרט על מושגי ההון וההביטוס.
המחקר האיכותני נערך בשנים 2016 עד 2019 והשווה שני ארגוני פעילים בשתי שכונות בוורשה: וילנוב, רובע פריפריאלי חדש יחסית, ואוחוטה, שכונה ותיקה וקרובה למרכז העיר. החוקרים ניתחו מקורות משניים, כמו תקשורת מקומית, עלונים ודוחות, ועיגנו אותם בראיונות עומק חצי מובנים עם פעילים משני הארגונים. התמונה המתקבלת מזמינה להביט מחדש בדרישות שנראות ערכיות לגמרי, ולשאול למה הן באמת קשורות.
