מלחמת חרבות ברזל הציפה שאלה דוחקת: מה קורה לבני נוער שגדלים בתוך זרם בלתי נגמר של תכני טרור, לחימה וזוועה, המוזרמים אליהם ברשתות החברתיות בכל שעה? הנתונים מטרידים במיוחד כשמדובר בבני נוער מהחברה הערבית בישראל, שנחשפו לתכנים "קשים" הקשורים למלחמה בשיעור גבוה בהרבה מזה של כלל האוכלוסייה. אוכלוסייה זו נמצאת גם כך במשבר זהות מתמשך, בין זיקה אזרחית-ישראלית לזיקה לאומית-פלסטינית, ומלחמה מחריפה מתחים אלה. השאלה המרכזית שמאמר זה מבקש לבחון היא כיצד חשיפה מוגברת לתכנים אלימים הקשורים במלחמה ברשתות החברתיות מתקשרת להתנהגות בריונית מקוונת בקרב בני נוער ערבים, ומה תפקידה של החרדה בקשר זה.
כדי לבחון שאלה זו נאסף מידע מ-176 תלמידים ותלמידות מהחברה הערבית בישראל, מכיתות ה' עד י"ב, אשר מילאו שאלוני דיווח עצמי מתוקפים הבוחנים את מידת החשיפה שלהם לתכנים הקשורים במלחמה ברשת, את רמת החרדה שלהם ואת מעורבותם בהתנהגות בריונית ברשתות החברתיות. הנתונים נותחו באמצעות בדיקות מתאם וניתוח תיווך שביקש לבחון את מנגנון הקשר בין המשתנים, וכן נבדק תפקידו של הגיל בהקשר זה.
הממצאים שמתגלים מציעים תמונה מורכבת על האופן שבו חשיפה תקשורתית בעיתות מלחמה משפיעה על עולמם הרגשי וההתנהגותי של בני נוער החווים משבר זהות כפול, ומעלים שאלות חשובות לגבי הצורך בהתערבות חינוכית וטיפולית מותאמת תרבותית.
