בעולם המשפט הישראלי רווחת הנחה שעורך דין צריך להכריע מוקדם בין שני מסלולים: קריירה בעולם הציבורי והחברתי או עריכת דין פרטית, ובמיוחד במשרדים המסחריים הגדולים. אבל מה יקרה אם נשבור את הדיכוטומיה הזאת? בארצות הברית הפירמות הגדולות הן מנוע מרכזי של עבודה משפטית ללא תשלום למען מי שאינם יכולים לממן ייצוג, ובישראל התחום הזה נותר שנים רבות מאחור. בימינו מתחילים להופיע סימנים ראשונים לשינוי, ואיתם שאלות לא פשוטות על ניגודי עניינים, על התאמת תיקים ועל האינטרס של המשרדים עצמם.
המאמר שואל האם ואיך אפשר לבנות בתוך המשרדים הגדולים בישראל מערך פרו־בונו מסודר וממוסד, בשיתוף ארגוני המגזר השלישי, ומה יכול לעשות זאת למנוף להרחבת הנגישות לצדק. כדי לבדוק זאת שילבו הכותבות סקירת ספרות על התפתחות התחום בארצות הברית, ניסיון מקצועי וסדרת ראיונות עם אחראי פרו־בונו במשרדים גדולים בישראל, עם עורכי דין אמריקאים, עם מנהלות תוכנית "שכר מצווה" ועם עורכת דין מארגון היא"ס.
התמונה שמצטיירת נוגעת במי שנופלים בין הכיסאות, אלה שאינם זכאים לסיוע המדינה ואינם מוצאים מענה בכלים הקיימים, וגם בשאלה מה עשוי לשכנע משרדים מסחריים מובילים להיכנס לעשייה כזו ברצינות. מי שמתעניין בעתיד המקצוע, באחריות חברתית של גופים עסקיים ובפער בין הזכות לצדק לבין היכולת לממש אותה ימצא כאן ניתוח מקיף ועדכני, כולל התפתחויות מהתקופה האחרונה.
