מה קורה כשהטכנולוגיה רצה קדימה, והכללים שאמורים להנחות את אנשי הבריאות נשארים מאחור? טיפול וירטואלי, רישום אלקטרוני, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית יוצרת משנים את העבודה היומיומית של מטפלים, ולצד היתרונות הם מעלים שאלות קשות: מי אחראי כשאלגוריתם טועה, איך שומרים על פרטיות, ומה עושים כשהמעסיק דורש דבר אחד והקוד האתי מורה על אחר. הגופים המסדירים את המקצועות הללו פועלים בעולם שבו ההנחיות מעטות והוודאות נמוכה.
המחקר שואל אילו אתגרים אתיים פוגשים אנשי מקצוע בתחום הבריאות בעידן של שינוי טכנולוגי מהיר, והאם הקודים האתיים וההנחיות של גופי הרגולציה מספיקים כדי לעזור להם. המחקר נערך באונטריו שבקנדה, שבה פועלים עשרות גופי רגולציה על פי חוק אחד, והתנהל בשלושה שלבים. תחילה נותחו עשרות מסמכי אתיקה והנחיות שפרסמו הקולג'ים המקצועיים. אחר כך רואיינו אנשי הנהגה בכמה מהם, ולבסוף התקיימו קבוצות מיקוד מקוונות עם מטפלים מחמישה מקצועות שונים.
השילוב בין המסמכים הרשמיים, הקול של הרגולטורים והחוויה של מי שעובד בשטח מאפשר להציץ אל הפער שבין מה שכתוב בקוד לבין מה שמתרחש בקליניקה, במרפאה ובמשרד. זו הצצה לשאלה רחבה יותר: האם מודל הפיקוח המקצועי שנבנה לפני מאות שנים מסוגל להתמודד עם מציאות דיגיטלית שבה לא תמיד המטפל הוא זה שמחליט.
