מה תכלית קיומו של האדם? האם טבעו טוב או רע? והאם הוא באמת חופשי לבחור? שלוש השאלות הללו נמצאות בבסיס כל דיון על פשע וענישה, ובכל זאת הקרימינולוגיה המודרנית, שנולדה מתוך חשיבה רציונלית שביקשה להתרחק מהחשיבה הדתית, כמעט אינה עוצרת לבחון אותן. בה בעת, רוב אוכלוסיית העולם משתייכת לקבוצות דתיות, ותוכניות שיקום המבוססות על כתבי דת הולכות ומתחזקות. מכאן עולה שאלה מסקרנת: האם מתוך כתבי היהדות אפשר לבנות תשתית קרימינולוגית עצמאית שתסביר התנהגות אנושית, כולל כניסה לעולם הפשע ויציאה ממנו?
כדי לבדוק זאת התבסס המחקר על ראיונות עומק עם 39 משתתפים מחמש קבוצות: רבנים מזרמים שונים, חוקרים ומומחים בתחומי היהדות, עובדי שיקום תורני, דתיים מבית שנכלאו בעקבות עבירה, ואסירים משוחררים ששוקמו בתוכנית דתית־יהודית וחזרו בתשובה. את דבריהם של המרואיינים שילב החוקר בקריאה פרשנית בטקסטים מכתבי היהדות, שהמרואיינים עצמם המליצו עליהם. כך נוצר דיאלוג בין קולות מהשטח לבין מקורות עתיקים וקלאסיים.
המאמר מציע מבט חדש על שאלות ותיקות, ובו מפגש בלתי צפוי בין חוכמת המקורות לבין שאלות שמעסיקות חוקרי התנהגות, אנשי שיקום ומחנכים כאחד. מי שמתעניין בשורשי העבריינות, בכוחה של הרוחניות ובדרכים לחזרה למוטב ימצא כאן נקודת מבט שונה מהרגיל.
