מנהלים אומרים "כל הכבוד" כמעט בכל יום עבודה. המחווה הקטנה הזאת זולה, מהירה וזמינה תמיד, ובכל זאת היא כמעט לא נחקרה כאמצעי בקרה בארגונים. מחקר הבקרה הניהולית עסק בעיקר בבונוסים ובתמריצים כספיים, ואילו מילה טובה מהממונה נשארה בצל. רוב מה שידוע עליה מגיע מניסויי מעבדה עם סטודנטים וילדים שביצעו משימות פשוטות, והשאלה אם זה תקף גם בעולם העבודה האמיתי נותרה פתוחה.
המאמר שואל מה באמת קורה כששבח של ממונה פוגש עובד. האם הוא משפר ביצועים? האם סוג השבח משנה, למשל שבח על תוצאה לעומת שבח על התנהגות, או שבח שנשמע כמו הוראה לעומת שבח שמוסר מידע? והאם הוא מחזק את הרצון הפנימי של העובד לעשות את עבודתו או דווקא מכרסם בו, ובמיוחד במקצועות מורכבים?
כדי לענות, המחבר בנה מודל תאורטי שמציע כמה מסלולים אפשריים להשפעת שבח על ביצועים, בהם כיוון, מוטיבציה מבוקרת ומוטיבציה אוטונומית. לאחר מכן הוא סרק את מאגר Web of Science, סינן יותר מאלף תוצאות בשלושה שלבים ובחן לעומק 22 מחקרי שדה וסקרים מארגונים אמיתיים. את הממצאים הוא הציב מול המודל, וכך מצא היכן הוא מחזיק מים והיכן נותרו פערים. בסוף מוצעת אג'נדת מחקר לעתיד.
