ספר שנכתב בסוף שנות השבעים על פנימייה חקלאית ועל נערים שנקלעו אליה הפך לאחד הטקסטים המוכרים והאהובים בתרבות הנוער הישראלית. שלושה עשורים אחר כך הוא קם לתחייה כסדרת טלוויזיה פופולרית, עם פייסבוק, מגזין דיגיטלי ואפליקציות. הרומן מציג עולם שבו כולם שווים, והמחנכים חוזרים ומצהירים על כך. אבל האם זה באמת כך? ומה קורה לפערים שבין הנערים כשהסיפור עובר מהמאה העשרים אל המסך של המאה העשרים ואחת?
המאמר שואל כיצד מיוצגים פערים חברתיים, עדתיים, כלכליים ומשפחתיים, ברומן לנוער ובעיבודו הטלוויזיוני, ומה השינויים ביניהם מלמדים על הערכים של בני הנעורים בישראל ועל הדימוי של הישראלי האידיאלי. הוא בוחן גם את האופן שבו שני הטקסטים, שנתפסים כריאליסטיים, מעצבים תפיסות של שוויון ושל שוני בחברה ובחינוך.
המחקר מבוסס על קריאה צמודה והשוואתית של הרומן ושל שלוש עונות הסדרה. הוא מתמקד בלשון, בנקודות המבט של המספר, בחלוקה החברתית בתוך הפנימייה, בדמויות המפתח ובזוגות הניגודים שמניעים את העלילה, וכן בחיי הטקסט במדיה הדיגיטלית ובתרבות הנוער. התמונה העולה מכך עשויה להפתיע גם את מי שגדל על הספר או על הסדרה.
