ב-7 באוקטובר 2023 נקטעה שגרת חייהם של אלפי סטודנטים בישראל, חלקם גויסו למילואים וחלקם פונו מבתיהם, בעוד מוסדות ההשכלה הגבוהה נאלצו לאלתר פתרונות מהירים כדי לאפשר המשך לימודים בצל מלחמת חרבות ברזל. השאלה שעולה מיד היא כיצד תקופה כזו של אי ודאות וטלטלה משפיעה על הרצון והיכולת של הסטודנטים להמשיך וללמוד: האם דווקא הלמידה משמשת עוגן יציב בתוך הכאוס, או שמא היא הופכת לנטל נוסף שקשה לשאת?
מחקר זה מבקש לבחון את חוויית הלמידה, המוטיבציה וההתמדה של סטודנטים בתקופת המלחמה, תוך התמקדות בשאלה האם וכיצד קבוצות שונות של סטודנטים חוו את התקופה באופן שונה, בהתאם למגדר, לגיל, לאופן הלמידה (מקוון מול פרונטלי) ולמעמדם האישי במלחמה, בין אם היו מגויסים, מפונים או סטודנטים ב"שגרה". המחקר מתבסס על תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות בתהליכי לחץ ובהתמודדות עם משברים, ומבקש לבדוק האם אכן קבוצות מסוימות פגיעות יותר מאחרות.
כדי לענות על השאלות הללו, נאסף מידע מ-415 סטודנטים לתואר ראשון ושני מ-55 מוסדות לימוד ברחבי הארץ, באמצעות שאלון מקוון שבחן היבטים שונים של חוויית הלמידה, המוטיבציה וההתמדה, בשני מועדים שונים במהלך שנת הלימודים. הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומפתיעה בחלקה על האופן שבו מתמודדים סטודנטים שונים עם למידה בצל מלחמה מתמשכת.
