מיניות וזוגיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים – גם עבור אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית. למרות זאת, מדובר בנושאים שנותרים פעמים רבות מחוץ לגבולות השיח הטיפולי והשיקומי. אנשי מקצוע בתחום הריפוי בעיסוק מכירים בכך שמדובר בצרכים בסיסיים שיש להם השפעה ישירה על תחושת הרווחה, הדימוי העצמי והתפקוד החברתי, אך בפועל הם מתקשים לעסוק בהם – לעיתים בשל מבוכה, חוסר ידע מקצועי או היעדר מסגרת תומכת.
מה קורה כאשר כן נותנים מקום לתחום הזה? כיצד עשויה להיראות התערבות קבוצתית המשלבת שיח פתוח, למידה של מיומנויות זוגיות והכוונה בתחום המיני, בקרב צעירים עם מוגבלות נפשית? שאלות אלה עמדו בלב מחקר יישומי שבחן את תרומתה של קבוצה טיפולית שעסקה בזוגיות ומיניות במסגרת שיקומית. החוקרים ביקשו להבין מהן התגובות של המשתתפים, אילו צרכים עולים במפגש עם התחום, וכיצד ניתן לבנות מענה טיפולי מיטבי במקצוע הריפוי בעיסוק.
במאמרם הם מתארים את תהליך בניית הקבוצה, את אופן ההנחיה והתכנים שנבחרו, ומציגים דיון מעמיק בשאלת מקומו של התחום במקצוע. התשובות לשאלות – מפתיעות ומעוררות מחשבה – מחכות לקוראים בין דפי המאמר.
