בינה מלאכותית חודרת בקצב מהיר לחקר היזמות: למידת מכונה, למידה עמוקה ומודלי שפה גדולים כבר משמשים לחיזוי, לגילוי דפוסים ולסקירות ספרות. אבל מה קורה כשהכלים שאמורים להאיר את התופעה מעמעמים אותה? יזמות היא תופעה חמקמקה ורוויית אי ודאות גם בלי עזרה מבחוץ, ושיטות שהן עצמן קופסה שחורה עלולות לערער את היכולת של הקהילה האקדמית להבדיל בין מחקר טוב למחקר חלש.
המאמר שואל אם מהפכת הבינה המלאכותית מסכנת את האמון בחקר היזמות, ואם כן, באיזה מנגנון. כדי לענות, המחברים נשענים על הרעיון הכלכלי הקלאסי של "שוק הלימונים" ומנסים להתאים אותו לעולם המחקר, שם אולי גם מי שמפרסם את העבודה אינו מבין עד הסוף כיצד הגיע לממצאיו. הם מציגים מושג חדש, "לימונים חברתיים", ובוחנים מה הוא אומר על מחברים, שופטים, עורכים ומוסדות.
כדי לבסס את הטענה, הם ערכו בקיץ 2025 סקר בקרב 172 חוקרי יזמות מיותר מ-30 מדינות, ובדקו עד כמה הם סומכים על מחקרים שנעזרים בשיטות מתקדמות, אילו חששות עולים אצלם וכיצד היו מעריכים עבודות כאלה כשופטים. הנתונים משולבים בניתוח מושגי של התפתחות התחום ושל נקודות התורפה שלו, ובהצעה לדרכים לשמור על אמינות המחקר לפני שיהיה מאוחר.
