השמנה הפכה בעשורים האחרונים לאחת ההוצאות הכלכליות הגדולות ביותר של מערכות בריאות ברחבי העולם, אך רוב הידוע על הקשר בין משקל גוף להוצאות בריאות מתבסס על אומדנים מקרו-כלכליים כוללים ולא על נתוני פרט מדויקים. שוויץ, עם מערכת בריאות ייחודית שבה חלק ניכר מהמימון מוטל ישירות על הפרט באמצעות פרמיות והשתתפות עצמית גבוהה, מציעה הזדמנות מעניינת לבחון כיצד קטגוריות שונות של מדד מסת גוף (BMI) מתורגמות לדפוסי שימוש שונים בשירותי בריאות ולהוצאות כספיות בפועל.
המחקר מבקש לבדוק האם אנשים עם עודף משקל או השמנה עושים שימוש שונה בשירותי בריאות בהשוואה לבעלי משקל תקין, והאם הבדל זה מתבטא גם בהוצאות בריאות ממשיות, כפי שהן משתקפות בנתונים שהתקבלו ישירות מחברות הביטוח ולא מדיווח עצמי. באמצעות נתונים ממחקר אוכלוסייה רחב שנערך בלוזאן, שוויץ, שכלל אלפי משתתפים שנבדקו ונמדדו על פני שנים, נבחנים לצד ה-BMI גם משתנים כמו הרגלי טיפול רפואי, צריכת תרופות, אשפוזים, טיפול בית וסוג הביטוח הבריאותי שנבחר.
השאלה המרכזית שמעלה המחקר נוגעת לא רק לזיהוי הבדלים בהוצאות, אלא גם לאופן שבו מערכת ביטוח מבוססת תשלום פרטי עשויה להעמיק פערים בין אוכלוסיות שונות. הממצאים עשויים לשפוך אור על סוגיות של צדק חברתי ומדיניות בריאות ציבורית בהקשר הרלוונטי גם למדינות נוספות המתמודדות עם עלייה בשיעורי ההשמנה.
