מאחורי הנתון המוכר על שיעורי העוני בעולם מסתתרת שאלה עמוקה יותר: מי בעצם נמנה עם העניים, ומה קובע את סיכויי הגברים והנשים, הילדים והמבוגרים, להיות בין החיים מתחת לקו העוני? מחקרים קודמים בחנו את פרופיל העוני לפי מיקום גיאוגרפי, גיל, השכלה וגישה לשירותים בסיסיים, אך פחות תשומת לב הופנתה לשאלה כיצד מבנה משק הבית, מגדר ושלבים במחזור החיים משפיעים על הסיכון לעוני.
מאמר זה מבקש למלא את החסר הזה באמצעות ניתוח נתונים ממאגר בין-לאומי רחב היקף המכיל סקרים מ-91 מדינות מתפתחות, המהוות רוב מכריע מהאוכלוסייה ומהעניים בעולם המתפתח. באמצעות גישה המשלבת ניתוח דמוגרפי ומגדרי עם פרספקטיבה של מחזור חיים, נבחנת השאלה אם ילדים, נשים וגברים חווים עוני באופן שונה, ואם כן, מה עומד מאחורי הפערים הללו: האם הם נובעים מהבדלים בגיל הנישואין והלידה, מהעדפות תרבותיות, ממבנה משק הבית שבו אדם חי, או מגורמים נוספים? המאמר גם בוחן כיצד תוצאות אלה משתנות כאשר משנים את שיטת המדידה של העוני, ומציע כיוונים אפשריים להסבר הפערים שנמצאו. הממצאים מעלים שאלות חשובות על הצורך במדיניות ציבורית רגישת מגדר ומשפחה, בפרט בעקבות ההשלכות המחריפות של מגיפת הקורונה על נשים ומטפלים במשק הבית.
