הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ידועה כמצב שמלווה לעיתים קרובות בהתמכרויות, ובראשן שימוש בעייתי באלכוהול. אך מה בעצם מקשר בין קשיי קשב או אימפולסיביות לבין שתייה מוגזמת? האם אנשים עם תסמיני ADHD שותים כדי להימלט מתחושות מצוקה ותסכול, או שהם עושים זאת כדי להעצים חוויות חיוביות ולהילחם בשיעמום? מחקר זה מציע נקודת מבט חדשה על השאלה, בבודקו את התפקיד שממלאות מוטיבציות שתייה שונות, של התמודדות מול העצמה, בקשר שבין תסמיני ADHD לבין תוצאות שליליות הקשורות לאלכוהול.
החוקרים בחנו את השאלה בקרב מדגם גדול מאוד של גברים צעירים משווייץ, שגויסו במסגרת תהליך הגיוס הצבאי הכולל של המדינה, כך שהמדגם משקף פחות או יותר את כלל האוכלוסייה הגברית הצעירה באזורים שנבדקו. המשתתפים מילאו שאלונים בשני מועדים, פעם אחת בשלב הבסיס ופעם נוספת כ-15 חודשים לאחר מכן, מה שאפשר לבחון קשרים פרוספקטיביים ולא רק מתאמים חד-כיוונים. תסמיני ADHD נמדדו בנפרד עבור תת-הסוג של חוסר קשב ותת-הסוג של היפראקטיביות-אימפולסיביות, לצד מדדים למוטיבציות שתייה, לשתייה מרובה חד-פעמית ולתסמיני הפרעת שימוש באלכוהול, וכן משתני בקרה כמו דיכאון והפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
באמצעות מודלים סטטיסטיים מתקדמים של משוואות מבניות, ביקשו החוקרים לפצח שאלה שמעניינת לא רק מבחינה תיאורטית אלא גם מעשית: אילו מנגנונים פסיכולוגיים עומדים בבסיס הקשר בין ADHD לאלכוהול, ומה המשמעות של ממצאים אלה לגבי אפשרויות התערבות ומניעה בקרב אוכלוסיה בסיכון?
