מה גורם לסטודנט לרפואת שיניים להפוך מנמען פסיבי של מידע ללומד שמוביל את הדרך המקצועית שלו? בעולם שבו הבריאות הגלובלית משתנה כל הזמן, בוגרים צריכים לדעת לא רק את החומר, אלא גם להחליט מה ללמוד, איך ללמוד ומתי לשנות כיוון. מושג אחד שמנסה לתפוס את היכולת הזאת הוא סוכנות לומד, הרצון והיכולת לעצב באופן פעיל את הלמידה של עצמך, מתוך הקשר שיכול לעודד אותה או לעכב אותה.
בספרות מתחרים כמה מושגים קרובים, כמו למידה בוויסות עצמי ולמידה מכוונת עצמית, שלעיתים מתערבבים זה בזה. השאלה שעומדת במרכז הסקירה היא כיצד סוכנות הלומד של סטודנטים לתואר ראשון ברפואת שיניים באה לידי ביטוי במחקר, כאשר מתבוננים בה דרך שני המושגים האלה ובשלושה ממדים: מה קורה בתוך הלומד, מה הוא עושה בפועל, ומה מציעה לו הסביבה.
החוקרות ערכו סקירת היקף לפי מסגרת מקובלת והנחיות PRISMA-ScR. הן חיפשו בחמישה מאגרים מרכזיים מחקרים שפורסמו בשלושה עשורים, סיננו מאות מאמרים בעבודה משותפת של שני חוקרים, ובסוף מיפו 33 מחקרים שנותרו. הם נותחו תחילה לפי מסגרת תלת-ממדית מוגדרת מראש ואחר כך באופן אינדוקטיבי. התמונה שמצטיירת מעלה שאלות מעניינות על מה שהשדה כבר יודע ועל מה שעדיין חסר בו.






