האם ככל שמדינה מתעשרת, יותר נשים יוצאות לעבוד? התשובה אינה פשוטה כפי שנדמה. לפי רעיון כלכלי מוכר, הקשר בין רמת הפיתוח להשתתפות נשים בשוק העבודה אינו קו ישר עולה, אלא עשוי לנוע בתבנית מפתיעה יותר, שמשקפת שינויים עמוקים במשק, במשפחה ובנורמות החברתיות. השאלה אם התבנית הזאת מתקיימת גם באירופה של ימינו, יבשת עם מדינות ותיקות ועשירות לצד כלכלות שהצטרפו לאיחוד מאוחר יותר ועברו מסלול היסטורי שונה לגמרי, נותרה פתוחה.
המחקר בוחן את השאלה הזאת על כל 28 מדינות האיחוד האירופי בין 1990 ל-2016. החוקרים מבקשים לדעת אם הקשר בין התוצר לנפש להשתתפות נשים בכוח העבודה נראה אחרת בחברות הוותיקות (EU-15) ובחברות החדשות (EU-13), ומה תפקידם של גורמים נוספים כמו השכלת נשים, פריון, תוחלת חיים ואבטלה.
כדי לענות על כך הם בנו פאנל נתונים לא מאוזן מהבנק העולמי ומ-Eurostat, ואמדו שלושה סוגי מודלים: רגרסיית OLS פשוטה, מודל אפקטים קבועים שמנטרל הבדלים קבועים בין מדינות, ומודל דינמי בשיטת GMM שמתמודד עם סיבתיות הפוכה ועם התמדה לאורך זמן. בנוסף נעשה שימוש במבחן סטטיסטי ייעודי לבדיקת צורת העקומה. התמונה שעולה מההשוואה בין הקבוצות, ובין שיטות האמידה השונות, מעוררת מחשבה על ההיסטוריה הכלכלית של אירופה ועל מה שמסתתר מאחורי ממוצעים.
