ויטמין D מוכר לרובנו כוויטמין של העצמות והשמש, אבל בשנים האחרונות הוא מעורר עניין גדול גם בהקשר של מערכת החיסון והדלקת. כשמגפת הקורונה פרצה, חוקרים רבים הבחינו בקשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין הדבקה, אך נותרה שאלה פתוחה: מה בעצם קורה למערכת הוויטמין בתוך תאי הריאה של אנשים שנדבקו בנגיף? האם הרכיבים שמפעילים את הוויטמין, משביתים אותו ומתרגמים את פעולתו לשינויים בגנים נשארים כשהיו, או שמא משהו בהם משתבש?
במחקר הזה בחרו החוקרים להישאר מחוץ למעבדה הרטובה. הם ניתחו נתוני תעתיק ציבוריים של תאי שטיפה סימפונית-נאדיתית מחולים ומבריאים, ובדקו את הביטוי של רכיבי המערכת האנדוקרינית של ויטמין D, ביניהם הקולטן VDR, האנזימים המפעילים והמשביתים, והגורם FGF23. הם השוו את המצב בחולים לזה שנראה במודלים של הדבקה ויראלית ובקווי תאי ריאה, ושאלו אילו גנים שמוּסדים בדרך כלל על ידי ויטמין D משנים את התנהגותם בזמן ההדבקה. בנוסף נבחן קשר אפשרי למשפחת הקינאזות PAK, שמעורבת בהדבקות ויראליות, ובוצע חיפוש בפרומוטורים של גנים אחר אתרי קישור של VDR, כדי להבין אילו גנים מושפעים ישירות ואילו בעקיפין.
התמונה שמצטיירת עשויה להסביר חלק מהמסתורין שמאחורי הקשר בין ויטמין D לקורונה, ומציעה כמה גנים פחות מוכרים שכדאי להכיר.
