כמעט כל מתבגר מחזיק היום בחשבון ברשת חברתית אחת לפחות, ובין טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב עובר חלק גדול מהיום. הורים, מורים וקובעי מדיניות שואלים את עצמם אם זה מזיק לנפש של בני הנוער או שמא דווקא מועיל להם. הנושא חשוב במיוחד משום שגיל ההתבגרות הוא תקופה רגישה, שבה המוח החברתי והרגשי עדיין מתעצב, והזהירות מפני הערכת עמיתים ומפני השוואה חברתית גבוהה במיוחד. בינתיים הוויכוח הציבורי רועש, וממשלות כבר מתחילות לפעול.
המאמר מבקש לברר מה באמת אומרת הספרות המדעית על הקשר בין השימוש ברשתות החברתיות לבין בריאות הנפש של צעירים. אילו דפוסים חוזרים שוב ושוב, היכן הממצאים סותרים זה את זה, ואילו שאלות עדיין נשארות פתוחות.
במקום לבחון מחקרים בודדים, החוקרים בחרו לעשות צעד אחד אחורה ולסרוק סקירות שכבר נכתבו. הם יצאו מסקירת היקף לפי מסגרת של Arksey ו-O'Malley, חיפשו ארבעה מאגרי מידע מרכזיים בתחומי הבריאות והמדע (PubMed, MEDLINE, Web of Science ו-Scopus) וכיסו פרסומים מארבע שנים בלבד, מיולי 2020 עד יולי 2024. שני חוקרים סיננו באופן עצמאי מאות רשומות באמצעות תוכנת Covidence, ומיפו את המטרות, אוכלוסיות המחקר והרשתות שנבדקו בכל סקירה. התוצאה היא מפה רחבה של מה שידוע, ושל מה שעדיין לא, על הנושא שמטריד משפחות ברחבי העולם.
