הוראה נחשבת לאחד המקצועות המלחיצים ביותר, ומורים רבים ברחבי העולם מדווחים על תשישות רגשית, שחיקה וקשיים נפשיים הנובעים מהעומס והדרישות המתמשכות של העבודה החינוכית. התופעה אינה פוגעת רק במורים עצמם, אלא גם בתלמידיהם, במערכת החינוך ובאיכות ההוראה בכלל. בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר משבר הקורונה שהחריף את הלחצים על אנשי חינוך, פותחו תוכניות והתערבויות שונות שנועדו לסייע למורים להתמודד עם לחץ ולמנוע שחיקה, אך השאלה אילו מהן אכן אפקטיביות, ומה עוד חסר בתחום, נותרה פתוחה.
מאמר זה מציג סקירת סקופינג שנועדה למפות באופן שיטתי ועדכני את ההתערבויות הפסיכולוגיות שפותחו בין השנים 2018 ל-2022 להפחתת לחץ ושחיקה בקרב מורים, כולל מחקרים שנערכו בעיצומה של מגפת הקורונה. החוקרים סרקו מסדי נתונים ביבליוגרפיים מרכזיים בתחומי הבריאות והמדעים החברתיים, איתרו אלפי רשומות, וצללו במאמרים הרלוונטיים כדי לזהות אילו סוגי גישות טיפוליות וטכניקות נבדקו, כיצד נמדדו לחץ ושחיקה, ומה מאפיין את אוכלוסיות המורים שנחקרו במחקרים אלו.
מעבר להצגת מגוון ההתערבויות שנמצאו, המאמר מבקש להצביע על פערים בתחום המחקר, אתגרים ביישום בפועל, וכיוונים אפשריים לפיתוח תוכניות עתידיות שיתאימו יותר לצרכיהם ולזמנם המוגבל של מורים. הממצאים עשויים לעניין קובעי מדיניות חינוכית, אנשי מקצוע בתחומי בריאות הנפש והחינוך, וכל מי שמתעניין בשאלה כיצד ניתן לשמר את בריאותם הנפשית של מי שמחנכים את הדור הבא.
