פיתוח בר קיימא נמצא כיום בראש סדר העדיפויות של ממשלות וגופי תכנון ברחבי העולם, אך כיצד ניתן בפועל למדוד ולהשוות ביצועי קיימות בין אזורים שונים בתוך מדינה אחת? האם אזור מסוים "טוב" בפיתוח בר קיימא, או שההצלחה מתחלקת בין תחומים שונים באופן שמדד יחיד לא יכול לשקף?
מאמר זה מתמודד עם השאלה הזו דרך המקרה הצרפתי, ובוחן את 96 המחוזות המטרופוליטניים של המדינה. בניגוד לניסיונות רבים לבנות מדד קיימות מרוכב אחד שמדרג אזורים מהטוב לגרוע, המחקר מציע גישה אחרת: בניית שישה מדדים נפרדים, כל אחד מתמקד בממד אחר של פיתוח בר קיימא, בהתבסס על מודל "הדונאט" הכלכלי של קייט רוורת' המבחין בין תקרה אקולוגית לרצפה חברתית. הממדים כוללים סביבה ומשאבי טבע, ניידות מקיימת, מעבר אנרגטי, דינמיות כלכלית, לכידות חברתית וסולידריות, וממשל ואזרחות.
באמצעות עשרות אינדיקטורים ממקורות נתונים רשמיים, כלים סטטיסטיים של אוטוקורלציה מרחבית וניתוח אשכולות רב-משתני, המחקר בוחן לא רק את הביצועים של כל מחוז בכל ממד, אלא גם את השאלה המרתקת עוד יותר: האם קיימים דגמים גיאוגרפיים וטריטוריאליים ברורים שמסתתרים מאחורי ההצלחה או הכישלון בקיימות, וכיצד ניתן לתרגם תובנות אלו למדיניות מותאמת לכל אזור בנפרד.
