תחלופת עובדים בבתי חולים היא לא רק בעיה ניהולית, אלא סוגיה שמאיימת ישירות על איכות הטיפול בחולים ועל יציבותה של מערכת הבריאות כולה. בגאנה, שם בתי חולים ציבוריים ופרטיים מתמודדים עם מחסור בכוח אדם ולחצי תפעול, כוונות עזיבה הופכות לאיום ממשי על תפקוד המערכת. אך מה בעצם מניע עובדי בריאות לשקול עזיבה? האם מדובר רק בתנאי עבודה קשים, או שיש כאן משהו עמוק יותר, שקשור לאופן שבו הם חווים את הדינמיקה הפוליטית בתוך הארגון עצמו?
פוליטיקה ארגונית, פרוטקציוניזם, מאבקי כוח ותחרות על משאבים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות הארגונית, אך השפעתם על הרווחה הנפשית של העובדים ועל נטייתם לעזוב את מקום העבודה לא נחקרה עד כה בהקשר הגאני באופן שמביא בחשבון גם את תפקידו של האיזון בין עבודה לחיים פרטיים. מחקר זה מבקש להבין את מארג הקשרים הזה דרך עדשה תיאורטית של שימור משאבים, הבוחנת כיצד עובדים פועלים לשמר משאבים פסיכולוגיים חשובים כאשר הם חשים מאוימים.
כדי לבחון את השאלות הללו, נאסף מידע מ-363 עובדי בריאות משש אזורים בדרום גאנה, באמצעות שאלונים מאומתים שבדקו את התפיסות בנוגע לפוליטיקה ארגונית, רווחה פסיכולוגית, איזון בין עבודה לחיים פרטיים וכוונות תחלופה. הנתונים נותחו בשיטת מידול משוואות מבניות מתקדמת, שבדקה לא רק קשרים ישירים אלא גם השפעות תיווך ומיתון מורכבות. הממצאים חושפים תמונה מפתיעה ולא חד משמעית של האופן שבו פוליטיקה ארגונית משפיעה על עובדי הבריאות, ומציעים כיוונים חדשים למחשבה על שמירת כוח אדם במגזר הבריאות.
