גשם וטמפרטורה קובעים אם שדה יניב יבול או יכזיב, ובכלכלות שנשענות על חקלאות קטנה הם קובעים גם אם משפחה תוכל להרשות לעצמה להשקיע בעונה הבאה. שינוי האקלים משנה את התנאים האלה, אבל לא ברור אם הוא פוגע בכולם באותה מידה. נשים מהוות חלק גדול מכוח העבודה החקלאי באפריקה, ובכל זאת הן מתמודדות עם גישה מוגבלת לקרקע, לאשראי ולמידע. למרות זאת, מעט מאוד מחקרים כמותיים בדקו את הקשר בין מגדר, אקלים וחקלאות.
המאמר שואל האם לשינוי האקלים יש השפעה שונה על הכנסתם נטו מחקלאות של חקלאים קטנים, בהתאם למגדר ראש משק הבית. הוא בוחן גם אם התשובה תלויה באופן שבו מודדים את האקלים, ואם גודל החווה משנה את התמונה.
החוקרים התמקדו באתיופיה, מדינה שחוותה בצורות ושיטפונות והכלכלה שלה תלויה בחקלאים קטנים. הם השתמשו בנתוני סקר משקי בית של IFPRI מחמישה אזורים בשנים 2015 ו-2016, וחיברו אותם לנתוני אקלים עונתיים של גשם וטמפרטורה במקום לסמוך על ממוצעים שנתיים בלבד. כך הם אמדו מודלים נפרדים לבתים בראשות גברים ובראשות נשים, בכמה צורות פונקציונליות של משתני האקלים, והסתמכו על תיאוריות של סוציאליזציה מגדרית ושל פרנסה בת קיימא. התוצאה היא מבט מפורט על האופן שבו עונות השנה, ולא רק הממוצע, מעצבות את ההכנסה של מי שמפרנס את משפחתו מהאדמה.
