כבר ידוע ששינויי האקלים לא פוגעים בכולם באופן שווה: העניים בעולם, ובמיוחד באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, צפויים לשלם את המחיר הכבד ביותר. אבל כמה בדיוק אנשים עלולים להידחק לעוני קיצוני בעשור הקרוב בשל האקלים המשתנה? ומה קורה כשמנסים לצפות לא רק תרחיש אחד, אלא אלפי אפשרויות שונות לעתיד, המשלבות אי-ודאות בתחומי הצמיחה הכלכלית, ההשכלה, מחירי המזון והבריאות?
מאמר זה מציג עדכון נרחב להערכות שנעשו בעבר, בהן דוח מכונן של הבנק העולמי משנת 2015, באמצעות שיטת מידול חקרני שבוחנת עשרות אלפי תרחישים אפשריים לשנת 2030. החוקרים משתמשים בנתוני סקרי משקי בית עדכניים מ-86 מדינות, ובוחנים כיצד מסלולים סוציו-אקונומיים שונים, בשילוב חמישה מנגנונים נפרדים שבהם שינויי האקלים פוגעים בהכנסות (חקלאות, מחירי מזון, אסונות טבע, פריון עבודה ובריאות), עלולים לעצב את מפת העוני העולמית.
המחקר גם בוחן שאלה קריטית נוספת: האם פיתוח כלכלי מהיר ומכליל יכול לשמש כאמצעי הגנה מפני ההשפעות הקשות של שינויי האקלים, ואם כן, באיזו מידה? ולבסוף, המאמר מתייחס לזמן פרסומו הרגיש במיוחד, בעיצומו של משבר הקורונה העולמי, ושואל כיצד המשבר הזה עשוי לשנות את מידת הפגיעות העתידית של האוכלוסיות העניות בעולם. ממצאי המחקר עשויים לספק כלים חשובים לקובעי מדיניות המתמודדים עם שני משברים גלובליים בו-זמנית.
