מיליוני צעירים באינדונזיה נמצאים בנקודה רגישה בחייהם הכלכליים. בני דור המילניום מהווים שם יותר משכל קבוצה דמוגרפית אחרת, והמדינה נמצאת בתקופה שבה גודל כוח העבודה הצעיר יכול להפוך לנכס כלכלי גדול. אלא שבמקביל, ברחבי העולם מדווחים על דור שמתקשה לחסוך, נוטה לחיות מעבר ליכולותיו ופחות מוכן לפרישה. בחברה שבה קשרי המשפחה עומדים בלב התרבות, עולה השאלה מה בעצם גורם לאדם צעיר להרגיש יציב ובטוח מבחינה כלכלית: הבית שבו גדל, מה שהוא יודע, או האופן שבו הוא נוהג בכסף בפועל.
המחקר שואל כיצד השיחות והדוגמאות הפיננסיות שמקבלים צעירים במשפחה, יחד עם חמישה ממדים של אוריינות פיננסית (מודעות, ידע, עמדות, מיומנות והתנהגות), מתחברים זה לזה ומשפיעים על הרווחה הפיננסית שלהם. החוקרים נשענו על תיאוריית מערכת ניהול משאבי המשפחה, שרואה בניהול הכלכלי של משק הבית תהליך שלם, מהקלט ועד התוצאה.
הנתונים נאספו בשאלון מקוון בקרב יותר מאלף בני מילניום בעשרה מחוזות באינדונזיה. הניתוח נעשה בעזרת מודל משוואות מבניות ובדיקת מסלולי תיווך טוריים, כלומר שרשראות של השפעה שבהן גורם אחד משפיע על שני וזה על שלישי. כך אפשר לבחון לא רק מה משפיע על הרווחה הפיננסית, אלא גם באיזה מסלול ובאיזה סדר.
