השאלה היא לב הראיון, ובכל זאת מעט מאוד נכתב על השאלות עצמן במחקר איכותני. אילו שאלות באמת פותחות את המרואיין, ואילו סוגרות אותו? מדריכים מתודולוגיים מזהירים מפני שאלות מנחות, שאלות כפולות ושאלות שאפשר לענות עליהן ב"כן" או "לא". אבל מה קורה בשטח, כשסטודנטים בתחילת דרכם יוצאים לראיין אנשים אמיתיים בפעם הראשונה?
המחקר מתבונן בשאלה הזאת דרך קורפוס גדול של תמלילי ראיונות מקורס למחקר איכותני בהוראת אנגלית כשפה שנייה באוניברסיטה בפיליפינים. עשרות סטודנטים לתואר שני ערכו ראיונות, ומתוכם אספה הכותבת אלפי שאלות. בעזרת גישה של בלשנות קורפוס היא מיינה אותן לפי מבנה דקדוקי ולפי רוחב התשובה שהן מזמינות, ובדקה כמה מהן נחשבות בלתי פוריות בספרות. בדרך נחשפו גם פרטים לשוניים קטנים וכמעט נסתרים, למשל המילים הקטנות שמראיינים מוסיפים בתחילת שאלה, ואפילו ניסוחים חריגים שחוזרים אצל מראיין אחד.
למי שמלמד מחקר איכותני, למי שעומד לערוך ראיונות לראשונה, או למי שסקרן לדעת איך נשמעת שיחת מחקר כשמסתכלים עליה במספרים, זו הצצה מעניינת אל מה שקורה בפועל מאחורי השאלה.
