דמיינו מנכ"ל שצריך לנהל חברה תחת אי-ודאות מתמדת: מכירות משתנות, מתחרים מפתיעים ותקציבי פרסום שצריך להקצות נכון, כל זאת תוך לחץ זמן ובלי לדעת בוודאות מה יקרה בעקבות כל החלטה. זהו למעשה מהות קבלת ההחלטות הדינמית, מיומנות קריטית למנהלים, מפקדים ואנשי מקצוע רבים הנדרשים להחליט שוב ושוב בסביבה שמשתנה כתוצאה מהחלטותיהם שלהם ומגורמים חיצוניים. אף שמבוגרים מסוגלים קוגניטיבית להתמודד עם בעיות מורכבות כאלה, המחקר מלמד שהם נוטים לטעויות שיטתיות ולהטיות חשיבה. האם קיים כלי פשוט, זול ומהיר שיכול לשפר את איכות ההחלטות במצבים כאלה?
מאמר זה בוחן שאלה זו דרך הזווית של רפלקציה עצמית, היכולת להעריך באופן מתמשך את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של עצמנו, ובוחן האם אימון קצר המדגיש רפלקציה עצמית יכול לשפר ביצועים בקבלת החלטות דינמית. החוקרים גיבשו סדרת השערות לגבי האופן שבו הן אימון מובנה והן נטייה טבעית לרפלקציה עצמית עשויים לבוא לידי ביטוי בהיבטים שונים של תהליך קבלת ההחלטות, כמו מגוון ההחלטות, עומק העיבוד, רגישות לבעיות ויכולת לשנות אסטרטגיה כושלת. לצורך כך נערך ניסוי בקרב סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים, שחולקו לקבוצת אימון שקיבלה הרצאה קצרה על שלבי קבלת ההחלטות ורפלקציה עצמית וקבוצת בקרה, ולאחר מכן ניהלו סימולציית ניהול עסקי מורכבת המדמה חברת שוקולד, תוך מעקב מפורט אחר כל החלטה שקיבלו.
