מה קורה לנער בן חמש עשרה כשהוא יושב בארוחת ערב משפחתית ומתווכח על פוליטיקה, או כשהוא מדפדף בחדשות בטלפון ומשוחח עליהן עם חברים בהפסקה? ייתכן שמעבר לידע על העולם, השיחות האלה משפיעות גם על האופן שבו הוא תופס את עצמו בתוך קשרים חברתיים: עד כמה הוא מרגיש מסוגל ליצור יחסים תומכים ובריאים, ועד כמה הוא חש שייך למשהו גדול ממנו ותלוי באחרים. בעידן שבו מודאגים מהשתתפות חברתית ופוליטית נמוכה של צעירים, השאלה הזאת נוגעת לא רק לחינוך לאזרחות אלא גם לכישורים החברתיים של דור העתיד.
המחקר שואל האם מעורבות של מתבגרים בתקשורת על נושאי חברה ופוליטיקה, הכוללת שיחות עם הורים וחברים וחיפוש מידע בחדשות, באינטרנט ובעיתונים, קשורה ליעילות עצמית חברתית, ואם תחושת אחדות משמשת חוליה מקשרת ביניהן. עוד נבדק אם התמונה זהה בשתי מדינות שכנות עם מאפיינים תרבותיים והיסטוריים קרובים, ספרד ופורטוגל, או שיש הבדלים בין המתבגרים משני צידי הגבול.
החוקרים נעזרו בנתוני סקר HBSC של ארגון הבריאות העולמי מהמחזור 2017/18, שכלל עשרות אלפי תלמידים בני 13 עד 18. הם השתמשו במודל משוואות מבניות כדי לבחון את הקשרים בין שלושת המשתנים, ובניתוח שוויון בין מדינות כדי לבדוק אם אותו מודל מתאים לשתי האוכלוסיות. התשובות עשויות להפתיע בנוגע לשאלה מי מתבגרים מעורבים יותר, מי מרגישים מסוגלים יותר חברתית, ומה תפקידם של הגיל, המגדר והמדינה.
