האם כדי להרגיש טוב בעולם החברתי צריך להרגיש "גבר אמיתי" או "אישה אמיתית"? בשנים האחרונות חוקרים מבינים שהתשובה אינה פשוטה. תחושת הדמיון שלנו לבני ולבנות מגדרנו, בתחומי עניין, התנהגות, מראה ויחסים עם אחרים, עשויה להשפיע על הדרך שבה אנחנו חווים קבלה, שייכות וסיפוק מהחיים. אצל אנשים ממיעוטי מין, שחיים לעיתים קרובות תחת לחץ חברתי ולצד סטיגמה, השאלה הזו רגישה במיוחד, ובכל זאת היא נחקרה מעט, בעיקר בקרב מבוגרים צעירים.
המחקר הזה שואל מה קורה כשמפסיקים לחשוב על טיפוסיות מגדרית כעל קו אחד שבקצהו האחד "גברי" ובקצהו האחר "נשי". במקום זאת נבדקים הדמיון למגדר של האדם עצמו והדמיון למגדר האחר כשני ממדים נפרדים. החוקרים מבקשים להבין איך כל אחד מהם קשור לשביעות רצון מהחיים ולתחושת ביטחון חברתי, והאם האמונה ביכולת ליצור ולשמר קשרים עם אחרים משמשת חוליה מקשרת בין השניים.
במחקר השתתפו 522 צעירים וצעירות ממיעוטי מין באיטליה, בני 18 עד 32, שגויסו דרך מרכזי קהילה, אוניברסיטאות ומקומות עבודה ברומא. הם מילאו שאלונים מקוונים אנונימיים, והנתונים נותחו בעזרת מודל ניתוח מסלולים שבודק קשרים ישירים ועקיפים בין המשתנים, תוך התחשבות במגדר ובנטייה המינית של המשתתפים. התמונה שעולה מהנתונים עשויה להפתיע גם את מי שבטוח שהוא יודע מה משמעות "להתאים" למגדר.
