מדריך תיירים טוב הוא הרבה יותר מ"מספר עובדות" על אתרים היסטוריים. הוא נתפס כשגריר בלתי רשמי של המדינה שאליה הגיעו התיירים, מתורגמן תרבותי המגשר בין העולם המוכר של המטייל לבין הזרות של היעד החדש. אבל האם ואיך בדיוק משפיע האופן שבו המדריך עושה את עבודתו על התמונה הכוללת שנחרטת בזיכרון התייר לגבי המדינה שבה ביקר?
מאמר זה בוחן שאלה זו לעומק, ומבקש להבין את מערכת היחסים המורכבת בין ביצועי המדריך התיירותי, שביעות רצון התייר מהסיור המודרך, ודימוי היעד הנתפס בעיני המבקרים. לצורך כך פותח מודל תאורטי המקשר בין שלושת המשתנים הללו, ונבנו השערות מחקר שנבחנו באמצעות סקר שהופץ בקרב תיירים זרים שהשתתפו בטיולי אוטובוס מודרכים בפורטוגל, במסגרתו נאספו מאות שאלונים על תפיסותיהם לגבי המדריך, הסיור והיעד עצמו.
מה משפיע יותר על התמונה שנשארת בראש התייר: אמינות המדריך בתחומי ההיסטוריה והתרבות, או שביעות הרצון הכללית מהניהול הלוגיסטי של הטיול? האם דימוי היעד מתעצב יותר סביב תשתיות ואתרים מוחשיים, או סביב רגשות וחוויות בלתי מוחשיות? התשובות עשויות לשנות את האופן שבו חברות תיירות ומדינות מתכננות את שיווק היעד שלהן, ולהעניק תובנות מפתיעות על תפקידו האמיתי של המדריך התיירותי בעיצוב חוויית הנסיעה.
