הדיאטה הים תיכונית מוכרת לרובנו כמתכון ללב בריא, עם שמן זית, ירקות, קטניות ודגים. אבל גופנו מנוהל גם על ידי רשת עדינה של הורמונים שקובעת מתי אנחנו רעבים, איך אנחנו מגיבים ללחץ, כיצד מטופל הסוכר בדם ואפילו איך פועלת הרבייה. בעידן של השמנה ודלקת כרונית בדרגה נמוכה, רקמת השומן עצמה הפכה לשחקנית אנדוקרינית פעילה, והשאלה אם דפוס תזונה שלם יכול להשפיע על האיזון הזה נעשית דחופה יותר.
השאלה שהסקירה מבקשת לברר היא האם ועד כמה ההיצמדות לדיאטה הים תיכונית משפיעה על צירים הורמונליים שונים בגוף: הלבלב והגלוקוז, הורמונים של רקמת השומן והשובע, תגובת הלחץ וקורטיזול, בלוטת התריס, הורמוני המין ומחסום המעי עם המיקרוביוטה שלו. האם האפקט זהה אצל אנשים בריאים ואצל אנשים עם עודף משקל או תסמונות מטבוליות? האם יש הבדלים בין גברים לנשים?
המחברים ערכו סקירה נרטיבית על בסיס חיפוש ב-PubMed וב-Google Scholar בפולנית ובאנגלית. הם כללו מחקרי תצפית, ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות שפורסמו בין 2010 ל-2026, והסתמכו על 20 מקורות. התמונה שמצטיירת מורכבת ומפתיעה במקומות שבהם הממצאים אינם מתיישרים זה עם זה.
